על פי הוראת סעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969 (לאחר תיקון מס' 18 אשר פורסם בספר החוקים ביום 14.6.90), בית הדין לעבודה מצווה לקיים דיון מהיר בתביעה כספית שעילתה יחסי עובד ומעביד, ובלבד שסכום התביעה לא יעלה על סכום שייקבע בתקנות בית הדין לעבודה.
סכום זה מתעדכן מדי פעם ונכון לשנת 2024 סכום זה ("הסכום המירבי לתביעה לתביעה לדיון מהיר בבית דין אזורי לעבודה") עומד על 35,200 ש"ח.
להלן המאפיינים העיקריים של הדיון המהיר בבית הדין לעבודה:
מטרה
מטרתו של הדיון המהיר הינה לקצר ולייעל הליכים משפטיים, כדי לזרז את ההחלטה במחלוקות מסוימות.
מה נדון בדיון מהיר
תובענות עובד-מעביד (כולל קופות גמל).
סדרי הדין
בדיון המהיר, בית הדין לא יהיה כפוף לסדרי הדין והוא יפעל בדרך שנראית לו יעילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, ובכלל זה פסיקה בדרך של פשרה באם הביעו הצדדים את הסכמתם לכך שבית הדין יכריע במחלוקת שביניהם בדרך של פשרה (סעיף 31(ג) לחוק).
ערעור
פסק דין שניתן בדיון מהיר אינו ניתן לערעור אלא ברשות נשיא בית הדין הארצי לעבודה; סגנו; או שופט בי"ד ארצי שמונה על-ידי הנשיא. (סעיף 31(ד) לחוק)
הפסקת דיון מהיר
בית הדין, ביוזמתו או לבקשת בעל דין, רשאי להפסיק בלא הכרעה דיון אם נמצא כי:
– לא מתאפשרת הכרעה מהירה;
– היקף הראיות הנדרש אינו מאפשר הכרעה מהירה;
– מטעמי צדק (סעיף 31(ה) לחוק).
העברת דיון לבוררות
בהסכמת הצדדים רשאי בית הדין להעביר את הסכסוך בין הצדדים לבוררות כאשר הבורר שידון בעניין לא יקבל שכר (סעיף 31(ד) לחוק), וזאת באם הביע הסכמתו לשמש כבורר.
הדבר אפשרי בלא הסכמת הצדדים לפני תחילת הדיון (סעיף 31(ה) לחוק).
תוקף פסק הבורר כפסק-דין פרט לעניין הערעור.
